פסק-דין בתיק ת"ק 34331-01-12

בתאריך 8.3.11, ליד כפר מסריק, התרחשה תאונת דרכים בין 3 רכבים, כאשר רכב הנהוג על ידי הנתבע 3 והמבוטח על ידי הנתבעת 4, פגע בחלקו האחורי של רכב התובע, הנהוג על ידו.

כן פגע רכב הנתבע 1, הנהוג על ידו והמבוטח על ידי הנתבעת 2, ברכב הנתבע 3, בחלקו האחורי.

התובע הגיש תביעתו כנגד שני הנהגים האחרים, לרבות חברות הביטוח שלהם, כאשר לא ידע לקבוע בוודאות מי מבין שני הנהגים האחרים אחראי לפגיעה שברכבו.

לטענת הנתבע 3, פגיעתו ברכב התובע נגרמה מחמת שרכב הנתבע 1 פגע ברכבו שלו מאחור ודחפו אל עבר רכב התובע.

לטענת הנתבע 1, אכן פגע ברכב הנתבע 3, אך היה זה לאחר שרכב הנתבע 3 כבר פגע ברכב התובע.

על בסיס הנתונים שבאו בפני ביהמ"ש, הנני קובעת כי הוכח שהנתבע 3 הוא שנהג ברכבו בחוסר זהירות וברשלנות, לא שמר על מרחק מספיק מרכב התובע ופגע בו בעוצמה רבה בחלקו האחורי.    רק לאחר מכן, פגע רכב הנתבע 1 ברכב הנתבע 3, בחלקו האחורי.

ברם, לקביעתי, אין לפגיעה זו של רכב הנתבע 1 ברכב הנתבע 3, כל קשר לפגיעת הנתבע 3 ברכב התובע ולגרימת הנזקים לרכבו על ידי הנתבע 3.

מערכת היחסים שבין הנתבע 3 לנתבע 1, אינה צורכת הכרעה במסגרת תובענה זו.

קביעתי דלעיל בדבר אופן התרחש התאונה, מבוססת על האמון שנתתי בטענות התובע, כפי שנתמכו והתאשרו אף בעדות אשתו.

הנני מקבלת כי התאונה קרתה בעת שרכבם היה בנסיעה איטית ולא בעצירה, כנטען על ידי       הנתבע 3.

אף הנתבע 1 העיד כי התאונה ארעה במהלך נסיעה רצופה ולא בעת שהיו בעצירה, לפני רמזור, כדברי הנתבע 3 ועדותו של הנתבע 1 מהימנה עליי אף היא.

אכן, אשתו של התובע העידה כי חשה רק במכה אחת ברכבם, מכה שהיתה חזקה ביותר, אולם אין בכך, כשלעצמו, כדי לאפשר קביעה כי אותה מכה היתה תוצאת הדחיפה שנדחף רכב הנתבע 3 אל עבר רכב התובע על ידי הנתבע 1.

הנני דוחה את גירסתו של הנתבע 3 בדבר אופן קרות התאונה, בהעדיפי על פניה את גירסת התובע והנתבע 1.

לקביעתי, אף עוצמת הפגיעה ברכב התובע וסימני הנזק ברכבים, תומכים בכך שרכב הנתבע 3 פגע ברכב התובע תחילה ורק לאחר מכן נפגע על ידי רכב הנתבע 1.

יש לציין כי הודעתו של התובע לחב' הביטוח שלו, לא נעשתה כלל על ידו אלא על ידי הסוכן מטעמו והתובע הדגיש במפורש כי אינו יודע את השתלשלות הדברים שקדמה לפגיעה ברכבו, פרט לכך שהתאונה התרחשה בעת שהיה בנסיעה ולא בעצירה.

הוכח כי בגין התאונה נגרמו לתובע הוצאות בסך של 2,418 ש"ח, כעולה מאישור ההפסדים שצורף לכתב התביעה.

עם זאת, גרס התובע בכתב תביעתו כי נגרמו לו הוצאות מיוחדות בסך של 1,554 ש"ח בלבד, כאשר סכום זה מורכב מסך של 861 ש"ח בגין השתתפות עצמית בנזקים לרכב וסך של 693 ש"ח בגין השתתפות עצמית בירידת ערך.

בנסיבות אלה כולן, לא ניתן להעניק לתובע פיצוי מעבר לסך של 1,554 ש"ח.

אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעים 3 ו-4, במאוחד ובמיוחד, לשלם לתובע את הסך של 1,554 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 8.3.11 ועד התשלום המלא בפועל.